Wednesday, April 28, 2010

מורדת במערכת

ברגעים אלה אני בעבודה ואמורה לעשות כל מיני דברים זניחים כמו מיון דואר ופקסים או תיוק מסמכים, ואני פשוט לא יכולה יותר!!!

אני חייבת להגיד- החיים כפקידה מייאשים!
לא ידעתי למה אני מכניסה את עצמי. אם מישהו היה אומר לי כשהתחלתי לעבוד שעוד חצי שנה אתלוש לעצמי שיערות מרוב תסכול הייתי שולחת אותו לחפש מציאות בשוק בצלאל.
חשבתי לעצמי "אני בחורה אינטילגנטית,זה קטן עלי". אולי דווקא מהסיבה הזאת אני כל כך מתוסכלת מהעבודה שלי.
במיוחד לאור העובדה שאני עובדת בחברה בתחום האופנה ורואה מול העיניים את כל הדברים שאני רוצה להיות ולעשות אבל תקועה בדלפק הקבלה.
כל כך קרוב אבל כל כך רחוק -so close and yet so far away (באנגלית זה נשמע יותר טוב, סוג של מוטו שלי)

בסביבת העבודה שלי אני נוטעת תזכורות קטנות, דברים שיעזרו לי לא לשכוח לאן מועדות פני.
על מסך המחשב שלי פרוסה תמונה של רחוב סואן בניו יורק (מצ"ב) ולצידו נח לו לוח שנה/לוח השראה קטנטן ומעליו מעיין טבלת יאוש סמלית שהכנתי לעצמי. שלושה פתקים שכל אחד מסמל חודש שנשאר לי (מאי,יוני יולי) עד הגאולה המיוחלת.
ברגעים קשים של "אני קמה והולכת" אני מביטה ימין על שלושת הפתקים ומתנחמת בעובדה שעוד זמן קצר אני הולכת להגשים חלום.

(התמונה מפה)

הפוסט הזה הוא סוג של מרד שקט וקטנטן. הנה לכם! אני לא עושה מה שאני אמורה לעשות! (מוציאה לשון)

2 comments:

Tchelet said...

תחשבי על כל הדברים המקסימים שתוכלי לקנות ולעשות עם הכסף מהתיוקים
בינתיים הנה קישור שיתן לך משהו לחלום עליו http://thebeat.iloveny.com/american-woman-fashioning-a-national-identity-to-open-may-5-at-metropolitan-museum-2210.html (תערוכת אופנה חדשה במטרופוליטן)
לשאלתך אני מתחילה את התואר בפרסונס בסתיו ועד אז גם אני עובדת כמו מטורפת כמעצבת תלבושות בסרט עצמאי, שזה יותר טוב מלתייק אבל גם עבודה מאוד קשה.
עוד קצת תיוקים ואת כאן תחזיקי מעמד!!!

CV said...

תכלת, איך התגובה שלך ריגשה אותי!
פתאום זה הפך להיות קצת יותר מציאותי ומוחשי.
תודה על העידוד =)!