Friday, April 30, 2010

FRIDAY LOVE

אני אוהבת את יום שישי. ואלו הדברים שאני אוהבת בשישי הזה-

§         שני נערי חמד שהחליטו לעשות פארודיה לבלוגספירה האופנתית באירופה ופתחו בלוג משלהם בו הם עושים רימייק הומוריסטי לפוסטים של הבלוגריות הפופולריות פנדורה, בטי ועוד.
      אני למשל נקרעתי כשראיתי את התמונה הזאת- GUESS WHO
    צריך לעשות לזה גרסה ארץ-ישראלית. מישהו מתנדב להרים את הכפפה?

§         היא ממש אבל ממש דומה לST גינזבורג. אבל ממש! וגם השיר חמוד. http://www.youtube.com/watch#!v=nr4EQtoY2lo&feature=related

§         עוד מישהי שמנסה לעשות "לנפר". אבל זה לא העניין- קלטו את הרצועה למצלמה שלה! ענק! פשוט ענק! רצועת עור מושחלת בשרשרת חוליות זהב, ממש כמו בתיק האגדי 2,55 של שאנל. (ברגע שאוכל להרשות לעצמי אחד כזה אדע שהצלחתי בחיים) 
(התמונה מפה)
      וחוץ מסטייל משובח(שנוי במחלוקת) יש לה גם בלוג נחמד ביותר

§         אודרי הפבורן, משגעת גם בסווצ'רט אפור (אלכסנדר וואנג SS10) ומגבת מסביב לראש
       (השתיקו את מוזיקת הרקע ותנו לעצמכם להיסחף אל תוך "ארוחת בוקר בטיפני")

שיהיה לכולם סופ"ש מהנה! 
אני לעומת זאת, הולכת לתפור עד זוב דם או קטסטרופה נוראית אחרת (לא שזה לא מהנה כמובן!)
ואל תשכחו לראות את הגמר של פרויקט מסלול 
(כן, אני חננה. כן, אני רואה את זה בטלויזיה. לא, אני לא יודעת מה זה צפייה ישירה)
צ'או צ'או

Wednesday, April 28, 2010

מורדת במערכת

ברגעים אלה אני בעבודה ואמורה לעשות כל מיני דברים זניחים כמו מיון דואר ופקסים או תיוק מסמכים, ואני פשוט לא יכולה יותר!!!

אני חייבת להגיד- החיים כפקידה מייאשים!
לא ידעתי למה אני מכניסה את עצמי. אם מישהו היה אומר לי כשהתחלתי לעבוד שעוד חצי שנה אתלוש לעצמי שיערות מרוב תסכול הייתי שולחת אותו לחפש מציאות בשוק בצלאל.
חשבתי לעצמי "אני בחורה אינטילגנטית,זה קטן עלי". אולי דווקא מהסיבה הזאת אני כל כך מתוסכלת מהעבודה שלי.
במיוחד לאור העובדה שאני עובדת בחברה בתחום האופנה ורואה מול העיניים את כל הדברים שאני רוצה להיות ולעשות אבל תקועה בדלפק הקבלה.
כל כך קרוב אבל כל כך רחוק -so close and yet so far away (באנגלית זה נשמע יותר טוב, סוג של מוטו שלי)

בסביבת העבודה שלי אני נוטעת תזכורות קטנות, דברים שיעזרו לי לא לשכוח לאן מועדות פני.
על מסך המחשב שלי פרוסה תמונה של רחוב סואן בניו יורק (מצ"ב) ולצידו נח לו לוח שנה/לוח השראה קטנטן ומעליו מעיין טבלת יאוש סמלית שהכנתי לעצמי. שלושה פתקים שכל אחד מסמל חודש שנשאר לי (מאי,יוני יולי) עד הגאולה המיוחלת.
ברגעים קשים של "אני קמה והולכת" אני מביטה ימין על שלושת הפתקים ומתנחמת בעובדה שעוד זמן קצר אני הולכת להגשים חלום.

(התמונה מפה)

הפוסט הזה הוא סוג של מרד שקט וקטנטן. הנה לכם! אני לא עושה מה שאני אמורה לעשות! (מוציאה לשון)

Monday, April 19, 2010

SNEAK PEEK

חולצה - לי קופר, צמידים (אלה שעל היד) - שילוב של שוק הפשפשים ו-H&M

הגיגים


*התיק המדהים שדיברתי עליו באחד הפוסטים הקודמים, אלקסה אוברסייז של מולברי, נחטף ויצא מהמלאי עוד לפני שיכולתי להגיד קארל לאגרפלד!! לא הייתה לי שום כוונה מציאותית לקנות את התיק כי אחרי הכל – 1250$ זה אלף מאתיים וחמישים דולר. וזה המון. אבל בכל מקרה, לשם הפנטזיה, נרשמתי לרשימת ההמתנה עוד כשהוא היה תחת הקטגוריה "בקרוב מגיע". לפני כמה ימים קיבלתי לתיבת המייל שלי הודעה מפתיעה ביותר ממולברי שמודיעה לי שהתיק יצא מהמלאי, עוד לפני שהם בכלל הציעו אותו למכירה באתר!! אני מודעת לעובדה שלא היו לי כוונות ממשיות לקנות את התיק, אבל זה בכל זאת צבט קצת בלב...

*קניתי מצלמה חדשה דנדשה ומדהימה! ניקון די 5000. מצפה ליצור איתה המון קפסולות של רגעים מאושרים ואופנתיים. בקרוב תזכו לראות את ביצועיה הפנומנליים ממש פה.

*ממתק קטן וכיפי – האתר BLUEFLY מציג "וידויים מהארון" עם כריסטיאן סיריאנו מ"פרויקט מסלול", קלי מ"הסיטי" ועוד מישהי סופר מגניבה שאני לא ממש מכירה. שווה צפייה.

*רף ההתרגשות מתחיל לעלות לקראת תחילת הלימודים. ככל שהזמן עובר והתאריך קרב, כך אני יותר מתחילה להאמין ולקלוט שזה אמיתי.

*כשהתחלתי את העבודה הנוכחית שלי, ידעתי בערך מה צופן לי העתיד והיו לי מטרות ברורות. לכן חיפשתי לי במודע תפקיד עם מאמץ בינוני שלא נדרשת בו הרבה חשיבה אך התגמול מספיק טוב בשביל לאפשר לי לחסוך לקראת הלימודים.
כך זה היה בהתחלה. אבל אחרי זמן מה דברים השתנו, אנשים התחלפו ועזבו והאחריות גדלה. פתאום מצאתי את עצמי בדיוק במצב בו לא רציתי להיות, ועם תאריך דד-ליין מתקרב לעזיבתי, לא היתה לי ברירה אחרת אלא להשאר ולהתגבר על הקשיים הזמניים. אני מאוד שמחה שלא ויתרתי לעצמי ובסופו של דבר דברים הסתדרו לטובה.
למרות הכל, אני עדיין מתגעגעת לימים בהם היה לי זמן לעשות דברים כאלה 

Wednesday, April 7, 2010

MUSE


במהלך השיטוטים שלי ברחבי הבלוגספירה האופנתית ובכלל באינטרנט, אני מלקטת ואוספת תמונות שנותנות לי השראה (that inspire me נשמע יותר טוב באנגלית..)
 יש לי תיקיה מיוחדת בשם Fashion Inspiration (השראה אופנתית) ושם אני אוגרת את השלל.
בתוך התיקיה הזאת אני שומרת את החומרים ומקטלגת אותם לפי קטגוריות (מישהו אמר obsessive compulsive disorder ?)
בתיקית ההשראה שלי, ישנה תת-תיקיה המוקדשת לאחת וליחידה – קייט לנפר
קייט היא עורכת האופנה של  ELLE ובניגוד לעורכות המקבילות אליה בתעשייה כגון קארין רויטפילד, אנה דל רוסו ואנה וינטור, היא היחידה שמפגינה טעם ואמירה אישית בסגנון הלבוש שלה. (ראה מוצג א')

ללנפר קו אופנתי אחיד, ברור וקל לזיהוי.
ברוב המקרים האאוטפיט שלה נשען רובו על הצבע השחור.
פריט מאסט אצלה הוא ג'קט שחור מחויט ואפשר לראות אותה במגוון הזדמנויות לובשות אחד כזה באינסוף ורסיות וגרסאות.
הסילואט הקבוע שלה הוא צר וארוך והיא תמיד משחקת על הגבול האנדרוגני.
את הידים של קייט כמעט ואף פעם לא ראיתי ערומות. תמיד היא מציידת את זרועותיה בשלל צמידים הנערמים אחד על השני (ראה מוצג ב')
  
אבל מה שאני הכי אוהבת בקייט, זאת התספורת הכל כך שיקית שלה. (מוצג ג')

הלוואי שהיה לי את האומץ והשיער המתאים להסתפר ככה !
רואים עכשיו ברחוב המון נסיונות מתאמצים לגלאח צד 'אה לה' אליס דלאל.
אני טוענת שחלוצת הזרם היא כמובן קייט, שעוד כשאליס היתה בוונדרלנד, התחילה עם הקטע.
אף פעם לא נדלקתי חזק כל כך על שיער של מישהי, אני חייבת להודות.
אבל פשוט מדובר בשלמות. ולא, זאת לא הגזמה.

בספטמבר האחרון שפר מזלי להיות נוכחת בשבוע האופנה בניו יורק.
להפתעתי אף בית אופנה נחשב לא שלח לי הזמנה לשורה הראשונה בתצוגה שלו. זה לא הותיר לי ברירה אחרת אלא לארוב לאלה שכן, בבריאנט פארק הנפלא. (יהיה זכרו ברוך, ספטמבר הבא מתמקמים מחדש)
באחד מימי המארב שלי היתי עסוקה בלצלם סלב סוג ל' שהייתה נוכחת במקום.
 וכך, ללא שום התראה מוקדמת, חלפה על פני, כ-5 ס"מ ממני, בקלילות של נוצה, קייט השמיימית.
ליבי נדם ונשימתי נעתקה. זה היה אירוע שלא אשכח בחיי. ברצינות. אקסטזה.
לסיכום אגיד שאני פשוט מעריצה את האדמה שעליה היא דורכת. בין אם זה על עקבי סטליטו 12 ס"מ או בסניקרס משומשות.
כל כך ילדה מתבגרת בת 12 מצידי. אני יודעת.
ולהלן מוצג ד'- סתם בשביל הכיף. 

Sunday, April 4, 2010

Olivia


בפברואר ה-VOD של הוט חגג יום הולדת (או איזו שהיא סיבה אחרת לחגיגה שאני לא זוכרת) ולכבוד האירוע החליטו בחברה לתת מס' סדרות לצפייה בחינם.
אחת מהן הייתה 'הסיטי'- האחות הקטנה והאופנתית של ה'הילס' שמתרחשת במנהטן.
בתור סטודנטית לעתיד בעיר הגדולה לא יכולתי לסרב להזדמנות להכיר קצת יותר מקרוב את הלך הדברים ואולי ללמוד דבר או שניים על ההליכות של אישה צעירה בתפוח הגדול.
אז יום שישי אחד התיישבתי בתנוחת קבע על הכורסא מול הטלויזיה ועשיתי לי מיני מרתון של הסדרה.
צר לי להודות בזה, אבל מיד אחרי הפרק הראשון התמכרתי ופשוט לא יכולתי להפסיק.
הסדרה קלילה אך די שטחית, והגיבורה שלה היא מישהי שממש אפשר להתחבר אליה בקלות.
אבל אני לא פה בשביל לדבר על ויטני התמימה שיש לה עוד הרבה מה ללמוד.
אחת מהסיבות שהתמכרתי חזק היא אוליביה פאלרמו האחת והיחידה.
אמנם בסדרה לא נותנים הרבה רקע לדמות אבל מספיק לראות פרק אחד או שניים בשביל להבין מי הבחורה – פאשניסטה אמיתית. יש הרבה דברים אחרים שאפשר להגיד עליה, לדוגמא: מפונקת, קרה וכלבה מחושבת.
אבל כל זה מתגמד ברגע שרואים את הסטייל של הגברת שפשוט צועק "אפר איסט סייד".
אולי לא כל אחד יכול להתחבר לנישה הזאת, וגם אני לא בדיוק אשת חברה מהעשירון העליון, אבל אוליביה מביאה איזה טוויסט אופנתי מדויק עם הסגנון היוקרתי והמתוחכם שהיא משדרת.
אני ממש יכולה לשאוב השראה מהאאוטפיטים שהיא מפזזת בהם מאירוע אחד לאחר.
נכון, אצלה מדובר בעיקר בבגדי מעצבים, אבל אני לגמרי מצליחה ואפילו נהנית לתרגם את זה למה שיש לי בארון. ותסמכו עלי, זה ממש לא שאנל ודיור.

לשמחתי הרבה, אוליביה תשתף את כולנו באאוטפיטים הנהדרים שלה, בכל יום בחודש אפריל כחלק משיתוף פעולה עם vogue.com
ובנוסף- יש כנראה מישהו שמוטרף עליה יותר ממני, והחליט לפתוח בלוג שמוקדש רק לה ולמה שהיא עוטה על עצמה כמובן. 

מתוך מאגר ההשראה האישי שלי - אוליביה בלוק חורפי קלאסי 
(שימו לב ל''אלקסה'' המנומר המתחבא על זרועה)

Saturday, April 3, 2010

מה? כבר צריך לקום?


זה חמקמק ביותר, וברוב המקרים תראי כאילו יצאת מעוד חיטוט בפח הזבל השכונתי אחר מציאות או אחרי קוויקי פרוע במושב האחורי של המכונית.
כמובן שאני מתכוונת ללוק הנחשק מכולם, המלך של "בכלל לא התאמצתי"- מראה ה"בדיוק קמתי".
אם ברצונך להשיג את המראה המבוקש, את צריכה להיות מאוד מאוד זהירה. אחרת יראו עליך שהתאמצת וזה יהפוך להיות יותר כמו "אני אקו-פרינדלי ולא משתמשת בסבון" מאשר "אני לא צריכה הרבה בשביל להדגיש את היופי הטבעי שלי".
לפי דעתי, המפתח הוא בשיער. הוא החלק הטריקי, ואם זה הולך טוב כל שאר הצעדים יהיו פיס אוף קייק.
אז אם את רוצה להראות רעננה וטרייה כאילו הרגע הקצת משנת היופי שלך, זה מה שאני מציעה:
œ    איפור מינימאלי ככל האפשר – בסיס, סומק בגוון ניוד\ורדרד, צלליות על סקאלה של חום וזהב ומסקרה (גם על העפעף התחתון – עושה קסמים!) שפתיים נקיות או עם קצת קונסילר (my personal favourite)
œ    שיער – עדיף לא חפוף כשבוע כמנהגן של הצרפתיות (אני לא מתכוונת לדרדר אף אחת לחוסר הגיינה, חס וחלילה ! אפשרי גם רק יומיים או שלושה) פזור (למרות שגם צמה מרושלת או עגבניה עם קצוות בחוץ יכולים לעבוד)
הטריק האישי שלי הוא ללכת לישון עם צמה כשהשיער יבש. ברוב הפעמים אני קמה במצב שסביר לצאת איתו מהבית. לפעמים גם לא...

                         מימין לשמאל- Burberry Porsum חורף 2010, כנ"ל, Chloe חורף 2010. תמונות - Style.com

הנה דוגמא לאחת שלא הלך לה כל כך -Freja Beha Erichsen  שאם לא הייתי יודעת אחרת, הייתי חושבת שהיא נערה חסרת בית המשוטטת ברחובות פריז.


ועוד דוגמא מתצוגת סתיו חורף 2005 של ויקטור & רולף, שכמו תמיד הלכו עם זה כמה צעדים קדימה