Friday, December 30, 2011

2011


התמונות מקולקציית Pre-Fall 2012 של ארין פת'רסטון מהוות הצעת הגשה מעולה לערב השנה החדשה, איך שלא תבחרו לבלות בו.
שמלה שחורה קטנה + צמה קלועה ברישול + שפתיים ורודות מתוקות + קצת בלינג בלינג על הראש או על הצוואר = מראה מנצח!

אני עוקבת אחרי המעצבת עוד מהימים שהייתי רואה באדיקות ערוץ האופנה ותצוגת הבכורה שלה בשבוע ההוט קוטור בפריז, ינואר  2005, הופיעה על מסך הטלויזיה.
מאז המותג עבר הרבה גילגולים- מפריז לניו יורק, מקוטור ל-ready-to-wear וממש לאחרונה בהשראת המשבר הכלכלי הפך למותג ביניים בשם Erin שמתמקד ביצור בשמלות חמודות ולבישות אה-לה מיינסטרים. 
למרות הדרך הארוכה שעבר המותג שלה, הצליחה פת'רסטון לשמר את הנשיות והרכות שאפיינו אותה עוד בימי הקוטור. 

מעולם לא יחסתי יותר מדי חשיבות לסילבסטר/נובי גוד/new year's eve או איך שתרצו לקרוא לזה.
השנה היחידה שבה זה כמעט היה מאורע מרגש הייתה 1999/2000 וזה היה רק בגלל באג 2000. זוכרים את זה?
בנוסף, עד כה לא היה לי עם מי להצמיד שפתיים ברגע המכריע. עוד סיבה להתכחש לחג הגוים... אולי זה בגלל שאני משתמשת במושג להצמיד שפתיים...?

אז איך אתם הולכים לחגוג את השנה החדשה?
נתראה ב-2012,
CV

Thursday, December 22, 2011

SIMPLIFY


קמתי בבוקר לעוד יום קריר וסגרירי בניו יורק.
כרגיל, לקח לי שעתיים עד שיצאתי מהדלת. לא מהסיבה שלוקח לי מאות שנים עד שקו האייליינר מושלם וסימטרי בעיני, אלא בגלל שבזמן האחרון מאוד קשה לי לעזוב את הרגשת הבטחון, החמימות והנוחות בבית ולצאת אל העולם הקר והאכזרי שמחכה לי בחוץ.
ואני לא מדברת על טמפרטורות נמוכות. בשביל זה יש מעיל, כפפות צעיף (השילוש הקדוש בחורף הניו יורקי).

אבל לא הייתה לי ברירה אחרת. הייתי חייבת לגרור את עצמי לממלכת ה-DIY - "הום דיפו" (הום-סנטר האמריקאי).
הייתי צריכה לקנות אקדח דבק חם. אל תשאלו למה.
לא, באמת. אל תשאלו. אם אספר לכם, אצטרך להרוג אתכם.

עליתי על ה-L, הרכבת שכל יום חוטפת אותי באכזריות (ובצפיפות רבה, יש לציין) מברוקלין, מבריחה אותי במנהרה מתחת לנהר האיסט ריבר ופולטת אותי בתוך ג'ונגל הבטון.
ירדתי בשדרה השישית והחלפתי ל-F/M..לא שמתי לב על איזה מהם עליתי... אבל למה בעצם המידע הזה חיוני לכם? אתם לא מתכוונים לסוע בזמן הקרוב מוויליאמסבורג להום דיפו נכון?

בכל מקרה, כל הפרולוג המיותר הזה היה בשביל שאוכל להגיע לנקודת השיא או בשפת עם - הפואנטה!

אז עליתי על ה-L, החלפתי ל-F/M, נכנסתי לקרון ובעוד דלתות הרכבת נסגרו להן הרמתי את מבטי מהרצפה כלפי מעלה,
 וחזיון קסום ומופלא נגלה לעיני.

הייתה זאת קייט לאנפר. מושא אהבתי העל-זמני. יושבת לה כאחד העם בין שאר נוסעי הרכבת.
אני בספק אם עוד מישהו הבחין בה או ידע מי היא.
קייט לאנפר! במרחק שני מטר ממני!
עם תספורת מדויקת וחדה, שיער  לבן וחיוור בדיוק כמו עור השלגיה החלק שלה, שלא הייתה עליו טיפת צבע או איפור, מעיל פרווה מנומר והאאוטפיט All-Black האייקוני שלה.

לצערי החזיון נמשך רק כדקה או שתיים כי הייתי צריכה לרדת מהרכבת. נו, אקדח דבק, אתם יודעים את הסיפור.
במשך אותם אותם דקות אחדות לא הפסקתי להוריד ממנה את העיניים. כן, קצת סטוקרי מצידי, אבל היא הייתה שקועה בבלקברי שלה ולא ממש שמה לב למתרחש מסביב. אז הרשתי לעצמי.
הייתי כל כך מהופנטת ממנה ולא הבנתי איך כל שאר בורי העם התנהגו באדישות ליד מלכת האופל והסטייל. כמובן שעמוק בפנים התחשק לי לפרוץ בקפיצות וקריאות אומייגאד כמו מעריצה חסרת תקנה של ג'סטין ביבר.
אבל אז חשבתי לעצמי "מה קייט היתה אומרת?!?" אז התאפקתי.

המפגש השמיימי הזה בתחילתו של היום גרם לי לחשוב לא מעט על פשטות, ואיך לא צריך הרבה בשביל להפגין סטייל ונוכחות. איך היא עושה את זה? מה יש בה שאפילו באאוטפיט פשוט לכאורה היא הצליחה להקרין כל כך הרבה אישיות, יחודיות ושיק? הו, כל כך הרבה שיק!

אז בהשראת המשל היומי, הנה לוק פשוט ומתומצת ואחריו אנקדוטה קצרצרה וזהו.
טי - Old Navy/ ג'ינס - Levi's/ נעליים - Ann Klein/ שעון - Fossil

זוכרים את הוויש-ליסט יום הולדת שפרסמתי לא מזמן? אחד מהפריטים ברשימה היה שעון של מייקל קורס שחשקתי בו כבר זמן מה (קרוב ל-6 חודשים!) אבל מפאת המחיר הגבוה החלטתי להשאיר אותו בוויש-ליסט ולא לקדם אותו לשופינג-ליסט.
ובכן, ציפור קטנה בשם חנן לחשה לי שחברת השעונים Fossil היא זאת שמייצרת את השעונים עבור בית האופנה של קורס. הידעתם?
לאחר סקירה קצרה, החלטתי שמצאתי אלטרנטיבה מעולה והרבה יותר זולה לשעון הנחשק שלי, אז אני והציפור עשינו טיול לעיר הגדולה וקניתי לי שעון חדש.
ואז הציפור עפה לה לארץ הקודש והשאירה אותי לבד בעיר הגדולה.

-הסוף-
CV

Wednesday, December 14, 2011

THINGS I C #2


1) גרפיטי בוויליאמסבורג
2) זריחה מהחלון
3) בשוק הפשפשים של ברוקלין
4) על מדרכה בוויליאמסבורג
5) בראנץ' יום ראשון במקום הקבוע
6) גרפיטי בוויליאמסבורג
7) שקיעה מהחלון

-CV-

Sunday, December 4, 2011

THINGS I C #1


1) על גג מוזיאון המטרופוליטן
2) בגלריה לפיסול אירופאי במטרופוליטן
3) אמני רחוב בג'אם-סשן בוושינגטון סקוור פארק
4) גשר וויליאמסבורג בשקיעה
5) סנטרל פארק
6) קו הרקיע של מנהטן והאיסט ריבר

שיהיה שבוע מעולה
{אחרון לסמסטר 3}
-CV-

Tuesday, November 29, 2011

SHOW & TELL

תראו מה עשיתי היום בגן -
טוב, לא בדיוק היום. יותר נכון בזמן האחרון.


לכל סמסטר יש התמחות שונה.
בסמסטר א' היו אלו חצאיות וחולצות שהעסיקו אותי, בסמסטר ב' ג'קטים הדירו שינה מעיני וסמסטר ג' (הנוכחי) הוא בסימן בדי סריג (בניגוד לאריגים).

בתמונה נראים מכנס ג'רזי ויסקוז עם רוכסנים חשופים ופליטס/PLEATS (מה היא המקבילה העברית, כפלים?) וחולצת סריג פרחונית with cowl armholes (אין לי מושג איך לתרגם את זה, עמכם הסליחה)

 *
תמונת מצב נוכחית:
השעה 22:40 ואני עושה כל דבר אפשרי (כולל לסדר מחדש את כל התיקיות והקבצים במחשב)
חוץ מהדבר היחיד שאני צריכה לעשות עכשיו - לסיים פרויקט בהשראת אופנה מסוף המאה ה-18, שעתיד להיות מוגש מחר.

אני אופטימית
שבועיים לסוף סמסטר ג'
-CV-


*תרשו לי, כי אני אף פעם לא עושה את זה - קצת יח"צ בלוגריסטי*
   -1- אתם עוקבים אחרי בטוויטר? זאת הזדמנות מצוינת לספק את יצר המציצנות האנושי שלכם ולקבל עוד נקודת תצפית לתוך החיים ה"סוערים" שלי :)
   -2- עידכנתי את אתר הבית האישי שלי, מעין כרטיס ביקור וירטואלי, ואתם מוזמנים להציץ גם לשם, לספר לחבריכם אם אהבתם ואם לא -אז ספרו לי! (לינק ישיר נמצא לנוחיותכם בסרגל צד השמאלי)
*וכאן הגיע לתומו חלק הג'אנק הפרסומי, תודה!*

Saturday, November 26, 2011

B-DAY NOTES


ביום רביעי שעבר חגגתי את יום הולדתי ה-23.
פתחתי את היום עם שיעור דיגום חופשי, ומיד לאחר שאמרתי "כאן!" כשהמורה קראה את שמי ברשימת הנוכחות, כבר הייתי בדרך לפתיחת הסאמפל סייל של המעצבת האהובה עלי רבקה מינקוף.
אחרי נסיעה קצרה בסאבווי הגעתי למקום בו נערכה המכירה וגיליתי תור ארוך שהשתרך מסביב לפינה. לאחר מספר דקות נפתחו הדלתות וכל העומדים בתור זכו להכנס, וגם אני!
בדיוק 5 דקות עברו מהרגע שעברתי בדלת הכניסה וכבר עברתי בה שוב, הפעם לכיוון השני, כשבידי שקית המכילה את האושר החדש שרכשתי לעצמי.
מרוצה ונרגשת, כשאדרנלין הקנייה עדיין זורם בעורקי, עשיתי את דרכי בחזרה לשיעור.

עם רדת החשיכה, כיאה ליום הולדתה של ילדת חורף כמוני, התחיל לרדת גשם כבד.
מה שבהחלט שימח אותי בהתחלה הפך להיות מכשול כשהגעתי לבר הקינוחים בו קבעתי להפגש עם חברתי ניקול והופתעתי לגלות שהמקום פתוח רק בסופי שבוע וכך נאלצתי להסתובב באיסט ווילג' הגשום בנסיון למצוא מקום חלופי ברגע האחרון.
אחרי 30 דקות של חיפושים נפתר המשבר. מצאנו מקום חם ויבש, שתינו יין לבן מבעבע וחלקנו קינוח מושחת.
בעוד אני מבושמת קלות מהיין, ניקול הובילה אותנו ל-Webster Hall שם ראינו את The Kooks בהופעה חיה. היה מעולה.

וכך חלף לו עוד יום הולדת על פני כדור הארץ.
אחד שגרם לי להבין שכל יום צריך להיות כמו יום הולדת.
למה לחכות ליום ספציפי בשנה בשביל להרגיש מיוחדים, או להרשות לעצמנו דברים כאלה או אחרים"בגלל שזה יום הולדת"?
עד כמה נדוש שזה נשמע, זה נכון- כל בוקר בו אנחנו קמים והשמש זורחת לה במרומי השמים הוא חגיגה של חיים.

שבוע טוב!
-CV-

Friday, November 25, 2011

UNTITLED

בהמשך לפוסט על הפרויקט הזה, לפניכם התוצאה הסופית:
מקווה שרובכם עדיין לא ויתרתם עלי
אני קבורה בערמות של בדים בין שולחן הגזירה למכונת התפירה
צפויה לחזור לשגרה שפויה ממש בקרוב

שתהיה שבת מקסימה
-CV-

Tuesday, November 15, 2011

B-DAY WISHLIST

מזל טוב לי, אני בת 23!
לכבוד החורף ה-24 שאני מציינת על פני כדור הארץ אני מאחלת לעצמי אושר, שקט, שלווה, בטחון ואהבה וכמובן שלום עולמי. 
אחד מהפריטים הנ"ל יזכה לבית חם ובעלים אוהבים עד סוף היום.
מה הפייבוריט שלכם?
 Salvatore Ferragamo
 COACH



MIU MIU 
 Rebecca Minkoff
Michael Kors



***

כן, אני שרמוטת מותגים 
(כפי שאנונימי אחד נחמד כינה אותי לפני זמן מה)
ואני לא מתביישת להודות בזה! 
-CV-

Monday, November 7, 2011

The Honorable Daphne

בספטמבר האחרון נפתחה תערוכה במוזיאון האופנה של F.I.T. המציגה פריטים מארונה של אייקון האופנה דפני גינס, נצר לשושלת המשפחה האירית של מבשלת הבירה המפורסמת.אין זה למעשה מדובר בארון או מלתחה אלא באוסף רציני וענק שמקוטלג באופן דקדקני ביותר.
גינס ידועה בתור אספנית ותומכת נלהבת של אופנה עילית ובעלת סגנון לבוש אקסנטרי ואוונגרדי במיוחד ואת התערוכה מרכיבים בין היתר פריטים מרהיבים מבתי האופנה של אזדין אלאיה, אלכסנדר מקווין, ולנטינו, שאנל ועוד.
סגנון האוונגרד-גותי השולט בתערוכה והאופן בו היא נאצרה והוצגה בקבוצות נושא, מזכירים לא מעט את התערוכה המהוללת של מקווין במוזיאון המטרופוליטן. קשה לי להחליט איזה מהן אני מעדיפה, כי הרי בלתי אפשרי להתעלות על ההפקה, התפאורה ותקציב הענק של המטרופוליטן, אבל באופן אישי אהבתי יותר את הדגמים שנבחרו להיות מוצגים בתערוכה של גינס.
לצערי הרב, הצילום אסור בחלל התצוגה ולכן אין לי ראיות להציג כאן. הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא להמליץ לכם לבקר במוזיאון ולראות בעצמכם אם אתם נמצאים בניו יורק ולנזוף בכם אם לא תעשו כך! (עד ה-7 לינואר, 2012)


ביום חמישי האחרון, גינס היתה אורחת הכבוד בכנס בנושא "Fashion Icons" שנערך לכבוד התערוכה ונפתח בשיחה של גינס עם ואלרי סטיל, ראש המוזיאון ואוצרת התערוכה.
לעומת התדמית הבטוחה עד כמעט מאיימת של גינס, היא התגלתה להיות מאוד נעימה ואף חסרת בטחון לעתים והרבתה להסתיר את פניה בעת שדברה עם ידיה שהיו עטויות ביהלומים כבדים.
גינס סיפרה בדמעות איך הכירה את אלכסנדר מקווין דרך חברתם המשותפת, הסטייליסטית איזבלה בלואו, על הנעליים הגבוהות ונטולות העקב שהפכו להיות סימן ההיכר שלה ועל חיבתה לאופנת גברים ולבישת בגדים מקדימה לאחורה.

בהפסקה השתלשל תור ארוך לאורך המסדרון בשביל עותק של ספר התערוכה, חתום על ידי גינס בכבודה ובעצמה
/
;

בהצלחה לכל הסטודנטים שהתחילו בשבוע שעבר את שנה"ל החדשה..
אני בנתיים כבר מתקרבת בצעדי ענק לסוף הסמסטר הנוכחי 
עם לא מעט פרויקטים שמעסיקים אותי בימים אלה, מדירים שינה מעיני בלילות ומונעים ממני להיות בלוגרית טובה. 
התנצלות עמוקה מגיעה לאלו מכם שכתבו לי ועוד לא זכו לתשובה,
מבטיחה לחזור בקרוב לפעילות מלאה
CV


Thursday, October 27, 2011

HAPPY WEEKEND

חולצה מכופתרת-H&M, סריג-גאפ, שרשרת-forever21, נעליים-Lucky Brand

אחרי שבוע קשה ודל שעות שינה של הגשות ומבחני אמצע הסמסטר, הרשתי לעצמי להתפנק בזוג נעליים חדשות (התמכרות ישנה) ומניקור (התמכרות חדשה). 

סוף השבוע הזה הוא בסימן ליל כל הקדושים שמתרחש ביום שני הקרוב.
קורי-עכביש, דלעות מפוסלות ורוחות מסדינים לבנים הם רק חלק קטן מהתפאורה. 
עם כל הבלגן של בי"ס בכלל לא הספקתי להתחיל לחשוב על תחפושת ראויה, ואנסה במהלך הסופ"ש לאתגר את עצמי ולראות אם אוכל ליצור אחת שתכניס אותי לרוח החג. 

סופ"ש שמח!
CV

Tuesday, October 25, 2011

I'M READY FOR YOU, WINTER!



בואו הקרב של נובמבר מבשר על תחילתה של העונה האהובה עלי בשנה ועל יום הולדתי ה-23.
לא הסתיו, לא האביב, ואפילו לא הקיץ, גורמים לי להתרגש כמו בעת לילה קר של סופת גשמים ורעמים מתחת לשמיכת פוך ענקית. שוקו יתקבל בברכה, אבל לא הכרחי.
בסוף השבוע האחרון הוצאתי את הסוודרים הכבדים ממקום מנוחתם מתחת למיטה כדי שיתאווררו ויהיו מוכנים לצעוד איתי על מסלול תצוגת האופנה הבלתי פוסקת ברחובות ניו יורק.
אני בזאת מצהירה שאני מוכנה נפשית ומלתחתית לצניחת הטמפ' ולמשקעי מזג האויר!

אני מהללת את המחשבה הזדונית שעברה במוחי בדצמבר שעבר בעת ביקור בארץ, לפשוט על ארונו של אבי, משם נלקחו הסוודרים בשלוש התמונות האחרונות. אייטיז, מישהו?

כחלק משאר ההכנות לחורף הקרב והבא לטובה, אני שוקדת לאחרונה על הרכבת "וויש-ליסט" באופן מדוקדק וקפדני ביותר - בקרוב התוצאות!

האם קוראים שורות אלה עוד אנשי חורף כמוני שלא סובלים חום, זיעה, לחות ומלא ילדים קטנים בחופש? 

CV

Thursday, October 13, 2011

MINUTES OF FAME



מתוך מעריב, ז'ורנל 
12 באוקטובר 2011

*תודה מיוחדת לרעות ענבר*

CV