Thursday, February 17, 2011

אני רוצה

פרטיות/להיות לבד לחצי שנייה/לבכות בלי לתת הסברים לאף אחד
בית/מקלט/מעון
חומוס/קוטג'/פירה של סבתא
לעבוד באופן חוקי/להרוויח את לחמי
חברים בגילי
בנים שאוהבים את המין השני
חיים מעבר לקמפוס/חיי חברה
חברה הכי טובה באותה יבשת
מישהו שישאל אותי אם אני בסדר

אהבה

כנראה שזה יותר מדי

7 comments:

Dush said...

שולחת לך חומוס וקטג' וירטואליים והרבה הרבה אהבה ♥

נשיקות בובה וסופ"ש מהמם!

Anonymous said...

את בסדר?

לפעמים הכל מתפרץ ככה ואז מרגישים את הלב הזה ואת כל שאר הדברים הנלווים.

אבל אז אחרי שבוכים לכרית, קמים לבוקר חדש, נושמים אוויר ודברים לאט לאט קורים וזה פתאום בסדר.

זה לא יותר מדי, פשוט צריכה להיות לנו סבלנות.

בהצלחה!!! ופירה, זה מה זה קל להכין, תתקשרי לסבתא ולכי על זה :)

דנה said...

ואם היית בתל אביב?
איך הייתה נראית הרשימה אז?

נ.ב.

את נראית ונשמעת נפלא

sefi said...

הי.
בואי נבלה היום. אין לי שום דבר מעיק לעשות :)
וחוץ מזה הכל יקרה וכל הרשימה תתממש. את תיראי.

CV said...

תודה לכולכן (ולאנונימי הנחמד)
אני מניחה שפשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו...
סופ"שׁ מהמם!

עדי said...

הי..
אני נהנית מהבלוג שלך, ורק עכשיו מצאתי אותו. כיף לראות ישראלית בניו יורק על בסיס קבוע (או לפחות לכמה שנים).
אני גם גרה פה עכשיו..
ורק רציתי לומר שאני מזדהה מאד עם הרבה מהתחושות שלך. נראה שהעיר הזאת יכולה קשה ובודדת יותר מהכל.
מקוה ששלומך השתפר כבר.
סופשבוע מצויין
עדי

CV said...

היי עדי
אני שמחה לשמוע שאת נהנית מהבלוג!
את ניו יורק אני דווקא אוהבת מאוד ו-so far היא גם אוהבת אותי בחזרה, אלו יותר הנסיבות שמתסכלות אותי.
אבל ההרגשה תחלוף בקרוב ודברים ישתנו עם הזמן.. יהיה בסדר :)
תודה ושיהיה גם לך סופ"ש מעולה!
סיון