Friday, March 11, 2011

24 שעות ביממה

אני אתחיל מהסוף, אחזור להתחלה ואז אציג את התוצר הסופי.
הסתבכתם ?
גם אני הצלחתי לבלבל את עצמי קצת, תשארו איתי ומבטיחה שבסוף הפוסט הכל יהיה ברור.

היום היתה ההגשה של הפרויקט שעבדתי עליו בשלושת השבועות האחרונים.
כשאני אומרת שעבדתי עליו שלושה שבועות אני לא מתכוונת רק למוצג הסופי, אלא לכל התהליך שלוקח בשביל לפתח רעיון מהשראה, מציאת הבדים ופלטת הצבעים וכמובן עיצוב הקולקציה.
השלב האחרון בתהליך (לפחות למטרת השיעור) הוא הפרזנטציה ולוח הקולקציה בו מוצג התוצר הסופי של כל תהליך המחקר והעיצוב.
השלב הזה גוזל הכי הרבה זמן במצטבר כי לעומת סקיצות, רשימות, רעיונות וחתיכות בדים שמופיעים בסקצ'בוק, ההגשה הסופית צריכה להראות  מושקעת מלוטשת ומקצועית (שלושת המ"מים).
וכמובן שכלולה בעניין עבודת איור שרוב הפעמים לוקחת שעות על גבי שעות במיוחד אם בוחרים להשתמש בחומרים מסוימים כאלה ואחרים.
אבל אני לא כותבת את זה בשביל ליגע ולידע אתכם אלא בשביל לתת רקע לאירועי היממה האחרונה.

אז בואו נחזור אחורה בזמן לאתמול בבוקר:

  • קמתי אקסטרה מוקדם אחרי ש"ש ספורות בשביל להספיק לשעת הסטודנטים בחנות הבדים B&J. בתור סטודנטים לעיצוב אופנה, אנחנו נדרשים לספק דוגמאות בד (swatches) כמעט לכל פרויקט שאנחנו עובדים עליו. תעשיית האופנה בעיר הולכת יד ביד ומשתפת פעולה עם הסטודנטים לעיצוב ולרוב חנויות הבדים יש מדיניות מוגדרת לכמות/סוג הדוגמאות והשעות בהן הם מוכנים לתת שירות לסטודנטים (כמובן שאם מגיעים במטרה לקנות, ולא רק בשביל לקבל סווצ'ים אז הסטודנטים מקבלים שירות כמו כל אחד אחר). השעות האלה בדר"כ הן שעות הפתיחה המוקדמות של הבוקר בהן עדיין אין תנועה של אנשים והצוות בחנות פנוי לעזור לסטודנטים בלי סכנה לאבד לקוח ממשי. באופן מסוים, השיטה הזאת היא השקעה שמשתלמת, כי לחנות שבה יתיחסו אלי בכבוד ובאדיבות, ארצה לחזור כשאצטרך לקנות בד לפרויקט עתידי. בניגוד לחנות בה יתיחסו אלי בזלזול כי אני סטודנטית ויגרמו לי להרגיש שהם עושים לי טובה ושאני גונבת מהם. (ככה אגב זה הרגיש כשהייתי בארץ ועבדתי על תיק העבודות שלי. הייתי צריכה להתחנן מהמוכרים בנחלת בנימין שיגזרו לי ס"מ של בד והיה לי מזל אם מישהו באמת חתך חתיכה שהיתה ברת-שימוש)
  • אחרי שהשגתי את דוגמאות הבדים שחיפשתי, המשכתי בדרכי לפגוש את ספי לארוחת בוקר בצ'לסי, במקום סופר סודי שרק אם תהיו ממש נחמדים אלי, יש לכם תחלופה הולמת או שאני פשוט אוהבת אתכם, אני אספר לכם על קיומו. ואם לא, אז חבל, אבל יש לי המון מקומות אחרים בניו יורק שאשמח להמליץ לכם עליהם :) אחרי החביתה בקוראסון שאכלתי יצאנו להסתובב קצת בשכונה, למרות שגשם קל קטע את תוכניותנו וגם הלו"ז הצפוף שלי דרש ממני לחזור מיד לגבולות הקמפוס. יש גבול לכמה שאני יכולה להתרחק ממכונות התפירה והמגהצים! אבל הספקנו לצלם ולהצטלם ברחוב שנראה בעל פוטנציאל פסטורלי אדיר, בעונה אחרת של השנה (תודה לספי על התמונות:)
אני לובשת:
צעיף - H&M
ג'ינס - Old Navy
נעליים - ביג טום
חולצה וחגורה- American Apparel
ג'קט - DVF
מעיל - Tommy Hilfiger
ותיק חיקוי של אלקסה מ-century21
  • הפוסט הזה מתארך יתר על המידה, אז אני אקצר. כאמור, הייתי צריכה לרוץ בחזרה לקמפוס בשביל להמשיך לעבוד על ההגשה של היום. תמצית שאר היום שלי היתה בעיקר השגרה הרגילה של הלימודים עד שבשתיים וחצי לפנות בוקר נרדמתי במעבדת מחשבים בעוד היד שלי אוחזת בעכבר המחשב, מנסה לסיים את ה"פלאטס" (האיורים הטכניים של הבגדים). הנסיון נכשל. חזרתי לחדר להפסקת שינה של כמה שעות. קמתי בחשכה, קפצתי לדנקין דונטס (גם להם יש השקמה מוקדמת והם פותחים ב5:30) למנת קפאין נזקקת ביותר והמשכתי לריטושים אחרונים של העבודה. ב-12 בצהריים, בדיוק שעה לפני השיעור הושלם הפרויקט ויכולתי לנשום לראשונה בכמה ימים. 
טוב מספיק כבר עם כל המילים האלה, יש לי כאב ראש. ולפניכם המוצג הסופי-
(כמו תמיד, מומלץ להגדיל)

  •  ועכשיו... אני הולכת לראות הופעה של Team of Rivals ב-Arlene's Grocery !

תהנו מהשבת שלכם,
CV

9 comments:

Maya said...

הכי כיף לסיים פרויקט ארוך ומייגע, להגיש אותו ולצאת לחגוג!

קבלי טיפ קטן- אם לא בא לך לקום כל כך מוקדם ל- B&J, כשאת הולכת לקחת דוגמאות בדים (לא בשעות הסטודנטים), פשוט תגידי שאת מטעם חברה כלשהי (אם לא בא לך להמציא כשישאלו אותך מטעם מי את פשוט תגידי שאת מתמחה של אלכס אצל ג'יי מנדל)! הבונוס הוא שלמתמחים של מעצבים הם נותנים חתיכות בדים גדולות מאד שזה תמיד נחמד!!

CV said...
This comment has been removed by the author.
CV said...

היי מאיה, תודה רבה על הטיפ הנדיב! מבטיחה לנסות את זה בקרוב מאוד :)
סופ"ש נעים!

Hadas -I am your fashion mannequin said...

אאוטפיט הורססס!

photo.fashion.passion said...

שיהיה בשעה טובה עם סיום הפרויקט! אין כמו ההרגשה של אחריי..

התמונות שלך (וגם של ספי) מעוררות קנאה רבה :)

שרונה
Photo.Fashion.Passion

Anonymous said...

קשה להגיד שזה בית קפה סודי כשיש לו עוד 2 סניפים בעיר :-)

CV said...

אנונימי יקר, להרבה בתי קפה בניו יורק יש מס' סניפים ברחבי העיר.
ובכל מקרה, לא התכוונתי להגיד שזה מקום סודי שאף אחד לא יודע על קיומו, התכוונתי למקום סודי במובן שאני לא הולכת לנקוב בשמו :)

אם אתה אכן יודע במה מדובר, אני שמחה בשבילך, אתה בר מזל!  

Anonymous said...

היי, היי - הכי בהומור...
אני פשוט גרה ברחוב שהצטלמת בו, אז ניחשתי מהתמונות.

Dana said...

מגניב לראות איך סקיצות ראשוניות ולוחות השראה הופכים להיות משהו מנוסח ורהוט. הג'קט של DVF מהמם. בא לי גם...