Friday, May 27, 2011

HERE, THERE, EVERYWHERE !

מהר לפני שהאינטרנט של השכן יתנתק שוב, אני משתפת אתכם במס' תמונות שמתארות את השבוע החולף, המעברים והשינוים שמתחוללים בחיי בימים אלה.

ביום ראשון, בלחץ שלפני יום ההגשות האחרון, שכרנו חנן ואני מיני-ואן והעברנו את חפצינו מחוץ למעונות.
ככה זה נראה מאחורי ההגה בזמן שכל ההורים האמריקאים באו לעזור לבניהן ובנותיהן במעבר מהמגורים-
(יש גם תמונות שלי נוהגת, אבל עדיף שאני אצנזר)
הנוף הניו-יורקי מחלון החדר במעונות
אני אתגעגע
דלת החדר 13e
Emma, Melissa, Hae-Jin & I

נכון להיום, אני עדיין שוהה בלתי חוקית בסלון של חנן, ומצפה בכיליון עיניים לקבל מפתחות לדירה שלי!
בזמן שרוב החפצים שלי מחכים לי בארון קטנטן באחד ממחסני האחסון הענקיים במנהטן, בין מאות מסדרונות עם חללי אחסון שמכילים דברים של אנשים אחרים, ארזתי לי את העציץ הירקרק שלי, את המזרן המתנפח ועוד "כמה" פריטי לבוש הכרחיים שבשום דרך לא הצלחתי לצמצם לפחות משתי מזוודות, ככה נראה ה"חדר שלי" בסלון של חנן -

וזהו נוף ויליאמסבורג היפה שנשקף מחוץ לחלון ביתו של חנן-
(שימו לב לרכב הפטריוטי שחונה מצד שמאל למטה!)

מכיוון שחנן עבר לדירתו רק השבוע ושנינו עסוקים בהתאקלמות לסביבה החדשה אין לנו עדיין אינטרנט מסודר.
בנתיים אני נתונה לחסדיו של אחד מהשכנים שבטיפשותו/אדיבותו השאיר את רשת האינטרנט האלחוטי שלו פתוחה. זה בא והולך באקראיות אז כל פעם שאני מצליחה לתפוס חיבור אני תופסת הצצה חטופה רק כדי להתעדכן במתרחש בפייסבוק/טוויטר/בלוגים ובמהירות החיבור מתנתק כלא היה.
אני נואשת למצוא בית קפה נחמד בשכונה שיארח אותי בזמן שאני עושקת את הויי-פיי שלו, אבל טרם מצאתי אחד כזה. יש המלצות ?

החיים שלי מרגישים קצת מפוזרים כרגע, כי עדיין אין לי ממש בית ורוב חפצי האישיים נמצאים מעבר לאיסט-ריבר בצד השני של העיר ובקרוב אצטרך גם מהסלון של חנן להתפנות כי הוריו מגיעים לביקור.
אבל בסופו של היום, ניו יורק מדהימה ומרגישה כמו חלום, והיא הבית האמיתי שלי גם אם אין  עדיין ברשותי מפתח לדלת מסוימת או מיטה אמיתית.

סופשבוע נעים!
CV

Monday, May 23, 2011

FREE AT LAST


1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
ואו
איזה כיף לעצור למס' שניות ולנשום!

עדיין יש עוד כמה דברים לפני, ושינת לילה טובה באמת כנראה שאוכל לקבל רק מחר.
אבל באופן רשמי אפשר להכריז על סוף הסמסטר!

אתמול העברתי את כל החפצים שלי למקום אחסון, דבר שמאוד נפוץ ומקובל לעשות בניו יורק מאחר וסוגיית המקום המוגבל והדירות הקטנות והמאוד יקרות, הוא משהו שכל אחד צריך להתמודד איתו פה כך או כך.
לשם כך שכרנו ידידי חנן ואני רכב הובלות. אני העברתי את חפצי למקום האחסון, וחנן העביר את חפציו לדירתו החדשה, שם כאמור אבלה גם אני בשבועיים הקרובים עד למעבר המיוחל.
חווית הנהיגה בתוך ניו יורק הייתה מאוד מהנה ורגועה למרות איך שדמיינתי את זה לעצמי בראש בלילה לפני.
נהגי מוניות רשעיים, הולכי רגל שחוצים באדום והמון בלימות פתע שלא התממשו במציאות, להפתעתי.
בפעם הראשונה בהמון זמן יכולתי לעשות שוב את אחד הדברים האהובים עלי - להגביר את הרדיו ולשיר ביחד עם השירים המתנגנים ולהנות מהנוף שנגלה לעיני בעוד חצינו את גשר וויליאמסבורג מברוקלין למנהטן.

זאת אמנם לא תמונה מאתמול, אבל רק לצורך המחשה - זהו הנוף הצופה אל קו הרקיע של מנהטן מחופי האיסט ריבר.


בצד השמאלי של התמונה נמצא לו גשר וויליאמסבורג שמקשר בין מנהטן לברוקלין, ויוביל אתכם הישר אל שכונת וויליאמסבורג, או במילים אחרות = מקום מגורי החדש :)
וכל הכבוד לעדי על ניחוש מוצלח מהפוסט הקודם!

סביר להניח שאת הימים הקרובים אבלה בלי חיבור אינטרנט או לחלופין בחיפוש אחרי בית קפה שיסכים לארח אותי לכוס תה בעוד אני עושקת את קו הווי-פיי שלו :)

הרבה דברים מרגשים קורים השבוע- סופו של הסמסטר, מעבר מהמעונות תחילתו של הקיץ הראשון שלי בניו יורק וכמובן התמחות הקיץ !

צפו לעדכונים ברגע שאמצא לעצמי כוס תה קמומיל חמה ואינטרנט חופשי
CV

Wednesday, May 18, 2011

HELL WEEK

מה אני עושה.. אני בכלל לא אמורה להיות פה עכשיו.
מה שאני באמת צריכה לעשות זה לשבת בספריה ולקרוא על פיגמנטים, הדפסי משי, שטיפות צבע ועוד כל מיני דרכים בהן מתעללים בבדים בשביל שיהפכו בסופו של דבר לפריטים על הקולב בH&M (או בבוטיק של שאנל, תלוי מה עומק הכיס שלכם)

השבוע הנוכחי הוא האחרון לסמסטר ב' ומרגיש כמו סימולציה ל"אם הייתי חיה בסין ועובדת בסווט-שופ".
הרבה מחברי לשרפרפי התפירה אוהבים לכנותו "hell week"
לקראת יום הלימודים האחרון ביום שני הבא, הצטברו להם כל המבחנים וההגשות בשבוע הקצר הזה וכך כל דקה פנויה מנוצלת לסגירת קצוות או יותר נכון תפירת מכפלות.
נכון לעכשיו, מאחורי נמצאים כבר הקורסים תדמיתנות, טכניקות תפירה, פוטושופ ותולדות הלבוש המערבי.
מחר מתקיים המבחן הסופי במבוא לטקסטיל וביום שני שתי ההגשות הרציניות והכבדות - דיגום חופשי ואיור ועיצוב אופנה.

הנה לכם הצצה לג'קט שאני מגישה לדיגום חופשי ביום שני. (על ההשראה לפרויקט אתם יכולים לקרוא פה)
הפנינים האלה בעיניים מרגשות אותי כמו ילד בחנות ממתקים

כחלק מתהליך עבודה על פרויקט בגדי ערב, לקחה אותנו המורה לאיור ועיצוב אל מוזיאון הבי"ס שם שלפו לנו במיוחד מהארכיון כמה דגמים מרשימים במיוחד כדי שנוכל לראות מקרוב, החל מ- 1920 ועד שנות ה-90, מבית היוצר של שאנל, אוסקר דה לה רנטה, ג'יבנשי ועוד.
להלן כמה מהפריטים והדיטיילים שמצאו חן בעיני:

ג'יבנשי
אוסקר דה לה רנטה

ונעבור לתחזית מזג האויר בחסות האגודה למען מניקור פדיקור:
כחלק מההכנות שלי לקראת בוא הקיץ כבר מרחתי לק ורוד על הבהונות (exose your toes של essie).
 זה מה שנקרא חכמה בשמש!
אבל לקיץ כנראה יש תוכניות אחרות ובמקום אחר.
כי לניו יורק הוא עדיין לא הגיע ולא עושה שום רושם שהוא עומד לעשות זאת.
מיום ראשון לא מפסיק לרדת גשם (באופן מילולי!) והטמפרטורות צנחו כאילו לא היה פה שרב רק לפני שבוע וקצת.
אני ממש מרגישה כמו במערכת יחסים מעורערת, די עם המשחקים האלה כבר!
זה הנוף שנראה מהחלון שלי היום. אפרורי, גשום ומדכא.
לפחות הגשם עוזר בכך שהוא לא גורם לי להתייסר מהעובדה שאני מבלה את רוב שעות היממה רכונה מעל מכונת התפירה.

את סוף השבוע הזה אני מתכוונת להעביר בלארוז את מה שלפני 9 חודשים נכנס לארבע מזוודות ובזכות מס' משלוחים מהארץ (תודה אבא) והעובדה שאין לי שליטה עצמית (סליחה אבא) הפך במהלך החודשים הללו להיות כמות מפלצתית של נעליים וספרי אופנה.
ביום שלישי הקרוב, אני עוזבת את המעונות, את מיטת היחיד ואת איסור האלכוהול, לטובת מזרון מתנפח בסלון של חנן (כשאני על תקן דווקא מהמחסן של כאילו) וחיים מתוך מזוודה לשבועיים הקרובים.
כל זה הולך להשתלם ברגע המתוק בו אקבל את המפתח לדירה העתידית שלי שכרגע עדיין אין באפשרותי לבצע בה את זממי, לצפות את קירותיה בטפט זוועתי ולמלאה במציאות משווקי פשפשים.
(שששש... שבעל הבית לא ישמע... :)
פרטים מלאים אחשוף בקרוב מאוד,אבל בתור טיזר קטנטן אספר לכם שבשביל להיות אזרחית מהשורה בשכונה המיועדת, אצטרך להוסיף למלתחתי חולצת פלנל משובצת, ואולי אפילו להצטייד בזוג ד"ר מרטינס ;) יש ניחושים?

CV

Tuesday, May 10, 2011

TAKE ME ON A RIDE



כבר מספר פעמים שחלפתי על פני חלונות הראווה של בית הכלבו לורד & טיילור (רח' 38 והשדרה החמישית) בדרכי ממוזיאון המטרופוליטן על אוטובוס מס' 32 ורציתי לרדת באותו הרגע וללכת לבהות בזגוגיות.
היום מצאתי את עצמי שוב מול חלונות הראווה האלו, הפעם לא ממושב האוטובוס, אלא ממש במרחק סנטימטרים ספורים, כשהייתי בחיפוש אחר מתנת יום הולדת לשותפה הקוריאנית שלי.
מתנה לשותפתי החביבה מצאתי, ואפילו צ'יפרתי את עצמי במתנה צנועה (שהיתה במבצע, אציין לזכותי) תוך כדי שאני שומרת על מדיניות המיתון שפתחתי לא מזמן.

לא הסטיילינג או הבגדים על הבובות הם אלו שמשכו את עיני לעבר חלונות הראווה. היו אלו האופניים הצבעוניות שגרמו לי להתמגנט לחלון ולפנטז על קיץ חלומי בעיר הגדולה ועל חופש בלתי מוגבל, ולאט לאט מצאתי את עצמי חולמת בהקיץ ונסחפת למקומות אחרים בעודי מדוושת בשיק אבסולוטי ובלתי מעורער על האופניים הורודות הדמיוניות שלי.

כדי להמחיש לכם את זה קצת יותר, ככה בערך זה נראה בתוך הראש שלי:
(סרטון פרסומת מתוך שיתוף פעולה של המעצבת הניו יורקית קייט ספייד עם חברת האופניים אדלין אדלין, בליווי מוזיקלי של קרן אן המעולה)

יש לי המון מה לספר, לעדכן ולהגיד, אבל לצערי הבלוג יאלץ להשאר תחת מתכונת חירום/ויזואלי בלבד לשבועיים הקרובים עד תום הסמסטר.
בטח נמאס לכם כבר לשמוע כמה שאני עסוקה וכו' וכו' ואני גם לא אוהבת לשמוע תירוצים כאלו או אחרים על מחסור בעדכונים. אז אסכם בזה.
* אם אתם ממש מתגעגעים אלי אתם מוזמנים לעקוב אחרי בטוויטר שלאחרונה התמכרתי אליו באופן שממש לא תורם לכל העניין של מחסור בזמן!

CV


Monday, May 2, 2011

ARCTIC CHIC

השיעור: איור ועיצוב אופנה
הפרויקט: 4 אאוטפיטים בהשראת תרבות/מדינה (אלסקה)
חייב לכלול
2 חליפות
מעיל 
שמלה 
קטיפה
סריג
והדפס או דוגמא

תמונות ההשראה
מחקר וחיפוש בדים
סקיצות
לוח השראה סופי
 העיצובים בהגשה הסופית
פלאטס (איורים טכניים)

התמונות מתארות את תהליך העבודה מחיפוש ההשראה ועד ההגשה הסופית.

מחסור שינה רציני מאפיין את הימים שלי בתקופה הזאת.
האמת, אני בדיוק נזכרת בעודי כותבת שורות אלה, שלפרויקט הנ"ל, שאני עתידה להגיש ממש עוד פחות משעה, נדרשו 5 אאוטפיטים ולא 4 כמו שחשבתי.
הייתי מתבאסת, אבל בשלב הזה זה כבר חסר טעם ובזבוז אנרגיה מיותרת (לא שיש לי כזאת, אנרגיה מיותרת)
מה גם, שסוף הסמסטר הקרב כבר נראה באופק ולמרות שעדיין לא אביב או קיץ באופן מוחלט בעיר הגדולה, אפשר כבר להרגיש את החופש וכל הלחץ והדאגות מתגמדים להם אט אט.

את הלילה של אתמול ביליתי במעבדת המחשבים, בזמן שניו יורק געשה ורעשה לידיעת החדשות על מותו של אוסמה בין לאדן. 
אנשים יצאו לרחובות בצהלה כאילו מדובר ביום חג. טיימס סקוור היה מלא אדם וצפוף כמו בערב הסילבסטר וכך גם גראונד זירו, מקום המצאם של מגדלי התאומים ז"ל. 
את הפרויקט סיימתי (או כך לפחות חשבתי, עד עכשיו) לא לפני שעשיתי הפסקה בשביל לצפות בנאומו ההיסטורי של נשיא ארה"ב ברק אובמה מכריז על לכידתו והריגתו של מנהיג הטרור.

טוב חברים, אני צריכה ללכת להסביר למורה למה יש לי רק 4 בחורות לבושות במקום 5.
המשך שבוע נעים!
CV