Saturday, June 11, 2011

LIFE HAPPENS

ההחלטה הטובה ביותר שעשיתי הקיץ היא להרשם לקורס צילום דיגיטלי.
כחלק מהדרישות לתואר, אני צריכה לקחת קורס בחירה וחשבתי שיהיה נחמד לקחת אותו במהלך הקיץ כדי לחסוך מעצמי שיעור נוסף במערכת בזמן הסמסטר.

במסגרת השיעור נפגשנו אתמול מתחת להיי-ליין, פארק/טיילת שנבנה על גבי פסי רכבת משנת 1930 ומתפתל לאורך ובין הבתים בין השדרה ה-10 ל-11, החל מרחוב גנסוורט במיטפאקינג דיסטריקט ועד רח' 30.
הנה כמה התמונות שצילמתי:

במהלך סשן הצילומים שלי בהיי-ליין התחילו בפתאומיות טיפות ענק לרדת מהשמיים ובמהרה הפכו לגשם חזק ונאלצתי לרוץ ולהסתתר מפני הגשם במשך כ-20 דקות עד שהוא נחלש.
למרות שהגשם תפס אותי בהפתעה וללא מטריה, העניין עבד לטובתי כי מיד אחרי שפסק עליתי בחזרה לטיילת שהייתה שוממת לאחר שכל המטיילים בה ברחו גם הם מהגשם.
הגשם הפתאומי נתן לי הזדמנות פז לצלם את הפארק כשהוא ריק מאדם, שכן בכל שעה אחרת של היום הוא תמיד מאוכלס ומלא חיים.

אחרי שהגשם נחלש והפך לטפטוף מרענן אחרי שלושה ימים של שרב, המשכנו לפתיחת תערוכה בגלריה וחנות של צילום לומוגרפי על 23 ופארק שכל הקירות שלה מצופים בתמונות צבעוניות.
היתה להקה מגניבה במיוחד שנגנה מוזיקה חיה, בירות וכיבוד קל, אנשים יפים ומצלמות מדליקות. גם התערוכה היתה נחמדה.

כולכם בטח כבר מכירים את אפליקציית האינסטגרם שגורמת לתמונות להראות הרבה יותר מגניבות והופכת את כולם ליפים ופוטוגנים, אז נחשו מה?
מצלמות הלומוגרפיה היו שם הרבה לפני, והאפליקציה מחקה את האפקטים שנוצרים בצילום עם מצלמות הפלסטיק החמודות האלו, שהן די פוטוגניות בעצמן.

 אחר כך ספי הצטרפה אלי והסתכלנו על מצלמות הלומוגרפיה


זאת הפעם ראשונה מאז שנחתתי בתפוח הגדול שאין לי (כמעט) שום מחויבות, ואני נהנית מזה!
העובדה שאין לי עדיין מקום משלי לשהות בו והקיץ החלומי בניו יורק, מפתים אותי לצאת מהדלת כל בוקר ולוקחים אותי למקומות שלא חשבתי שאגיע אליהם (ביניהם גן החיות בברונקס, סטייטן איילנד, ההמפטונס ועוד) 

כבר שלושה שבועות שאני חופשיה מהלימודים ונודדת ברחבי ברוקלין בין מזרון מתנפח לספה אבל כנראה שבסוף השבוע הזה מסע הנדודים שלי יגיע לקיצו. עכשיו באמת. מחזיקה אצבעות. 
למרות שהצלחתי להסיח את דעתי בעזרת בילוים כאלו ואחרים, היו אלה שלושה שבועות לא קלים, בהם נבחנו יכולת האיפוק והסבלנות שלי בדרכים יצירתיות ביותר והייתי בטוחה שמישהו מנסה ללמד אותי שיעור חשוב בחיים.
בשבועות האלה למדתי להעריך מחדש את כוחם של כסף, קורת גג, חיבור אינטרנט, להיות במרחק הליכה מהכל ואפילו חברים. 
הייתי רוצה לחשוב על עצמי כאדם אופטימי, ואני מאמינה שהכל קורה לטובה, לכן אני שמחה שהיה לי את הזמן הזה לבחון מחדש דברים שלקחתי כמובן מאליו, גם אם דברים לא קרו כפי שתיכננתי ורציתי שיקרו.

מקווה לכתוב לכם בפעם הבאה על ההתמחות שהתחלתי לא מזמן,
הפעם מתוך דירת הסטודיו החמודה שלי שכבר מחכה לי כל כך. 

שבוע מוצלח
CV



Thursday, June 2, 2011

INTRO TO WILLIAMSBURG - PART A

כל התמונות מכאן וצולמו בוויליאמסבורג

כשאני מספרת לחברים מהארץ על וויליאמסבורג אני קוראת לה פלורנטין הנקייה.
ההשוואה הזאת ממש לא עושה חסד לווילי-בורג שלי, אבל בשביל לנסות להסביר את מה שמתרחש כאן ברחובות השכונה, קשה למצוא תיאור מדויק או מילים מתאימות.

לפני כמה זמן מצאתי  את הבלוג/אתר המקסים הזה שמשתף את קוראיו בחלק מאמנות הרחוב והדברים המיוחדים שנתקלים בהם ביום-יום בניו יורק ובעיקר בברוקלין.

התמונות הנ"ל עוזרות במעט להמחיש את הפלאים שמציצים מעבר לכל פינה, אבל עדיין לא מספקות זווית ראיה רחבה מספיק לתמונה הגדולה.

בשבועות הקרובים אקח אתכם איתי בעוד אני מגלה ולומדת להכיר את ביתי החדש בתקווה שתוכלו להבין למה אני מאוהבת כל כך, ואולי אפילו תתאהבו קצת בעצמכם :)

*

בנתיים, נאלצתי לארוז שוב את פקלאותי ולהעבירם לשכונה ברוקלינאית אחרת - פארק סלופ - שם אני מתארחת בביתה של מליסה שהייתה גרה איתי במעונות.
החיים כנווד ממש לא מוצאים חן בעיני ואני מקווה ומתפללת שבשבוע הבא אוכל סוף-כל-סוף להניח את ראשי במיטה שלא עשויה מגומי ומתחברת לחשמל.

סופשבוע נעים!
CV