Sunday, March 25, 2012

WEEKENDS: Saturday



על מנת לשמור על שפיות, חשוב לי לפחות פעם בשבוע לעשות "פעילות הפגתית".
משהו שאוכל לצפות אליו במהלך השבוע ושיהווה נקודה אור בסוף מנהרת שגרת הלימודים.
בשבת קפצתי לביקור בשוק הפשפשים האהוב עלי ברח' 25 והשדרה השביעית, שגם ממוקם בנוחיות ממש ליד הקמפוס.
אחרי סיבוב בין הפשפשים חזרתי לחיפושיות שלי שמתרבות להן אט-אט-אט.

ועכשיו, בחזרה לשגרה!
שיהיה לכם שבוע נהדר
-CV-

A big thanks to Emma for these lovely pictures!

Wednesday, March 21, 2012

Letters to My Yellow Friend



"אני עובדת על שמלה לתערוכת סוף חצי תואר, ניסיתי להסביר את זה בכלליות בבלוג... אבל לא משנה באמת.
בעיקרון יש לנו תערוכה בסוף הסמסטר הזה שהיא כמו תערוכת גמר רק חצי. זה נשמע הגיוני?
התערוכה בהשראת המעצבת אלזה סקאפארלי וגם התערוכת גאלה של המט שתפתח במאי הקרוב הולכת להיות באותו נושא,

ובגלל זה בחרו בבי"ס את הנושא הזה.
היא מעצבת שפעלה בשנות ה-40 ועשתה המון שיתופי פעולה עם אמנים מהזרם הסוריאליסטי כולל הגדול מכולם - דאלי.

היא היתה מאוד חדשנית ומקדימה את זמנה אז, אבל היום העיצובים שלה נראים כאילו ירדו מהמסלול של פראדה או מיו מיו.
בגלל זה גם החליטו במט לצרף את מיוצ'ה פראדה לתערוכה שלהם ולעשות מעין דו-שיח והשוואה בין שתי המעצבות.
השמלה שאני עושה היא שמלת קוקטייל חמודה (איך לא) בצבע מנטה ויהיו עליה מלא חיפושיות שחורות מחרוזים ופאייטים שאני שוקדת עליהם כל רגע פנוי שיש לי כי לוקח לי שעתיים לסיים כל אחת ואני צריכה לפחות 12. יש לנו עוד בערך שבועיים לסיים את הדגם ועוד שלושה שבועות תעבור ועדה ותבחר מי יכנס לתערוכה ומי לא. ויש גם פרסים אבל מזה כבר לא ממש אכפת לי...
אשלח לך תמונות או שנראה לי שהפוסט הבא שלי בבלוג יהיה על זה..."




"כנראה שאני לוקחת הפסקה של שנה מהלימודים.
מתוקף ויזת הסטודנט שלי אני זכאית ל-12 חודשי עבודה בארה"ב (בתחום הלימודים) עם השלמתו של כל תואר ובגלל שפה האסוסייאט (השנתיים הראשונות של התואר הראשון) נחשב גם לתואר אז זה תקף.
יש על זה מלא הגבלות וחוקים ובעקרון אני מגישה את הבקשה בסוף החודש הזה ולוקח להם בין 60 ל-90 יום לאשר או לדחות את הבקשה ועד שהם לא נותנים לך תשובה אסור לצאת מארה"ב... ולכן אני אולי אאלץ לדחות את הטיסה שלי לארץ אבל אני בודאות אגיע במהלך הקיץ.
ואז אחרי השנה הזאת אני אמשיך לשנתיים הנוספות להשלים את התואר הראשון... זה די מסובך, מקווה שהצלחתי להסביר את זה קצת"





"בהתמחות הולך ממש טוב. התחברתי מאוד עם האנשים שאיתי ואני באמת מרגישה שאני לומדת. האוירה בסטודיו ממש כיפית ולא לחוצה וכבונוס הבגדים מהממים! וגם ארין מהממת למרות שהיא עצמה כבר לא באמת מעצבת את הבגדים, אלא יותר נותנת הנחיות וכיוונים ועושה החלטות. היא משמשת יותר כפנים של המותג והיא עושה מלא יח"צ ופרסום אז היא כמעט ולא במשרד.. אולי רק כמה פעמים בשבוע לכמה שעות כל פעם...
היא מלאכית ושמיימית כזאת. יצור על טבעי.
היא ממש יפה, גבוהה ורזה ואת כל המדידות של הבגדים עושים עליה, שזה היה מפתיע מאוד לגלות..."





"בקורס סטודיו המרכזי השני של איור ועיצוב אנחנו עובדים על פורטפוליו מקצועי. הפורטפוליו מורכב משלוש קבוצות שהן מיני-קולקציות בנות 15 לוקים כל אחת. אביב/קיץ, סתיו/חורף ושלישית לבחירתנו. נראה לי שאני אעשה כלות. חשבתי שיהיה נחמד להתנסות במשהו חדש שירגש אותי ושלא עשיתי בעבר.. נראה איך זה יהיה.
עד עכשיו עבדנו על פיתוח הקונספט והעיצוב של הקבוצות ואחרי "ספרינג ברייק" (השבוע שקודם לערב פסח) נתחיל לעבוד על האיורים וההגשה הסופית."





"חוץ מזה יש את הדברים הרגילים של בי"ס שגוזלים את זמני. הסמסטר אנחנו לוקחים המון קורסים טכניים של כל הדברים ה"לא כיפים" של עיצוב אופנה. כל הדברים שלא באמת מספרים לך עליהם כשאתה חולם להיות מעצב. רישומים טכניים, מידות, קטלוג מידע וקבצים, טבלאות אקסל ועוד ועוד. זה חשוב באותה מידה כמו לדעת איך לתפור או לעשות סקיצה נכונה ויפה למרות שזה לא בדיוק מהנה, אבל אי אפשר להסתדר היום בתעשייה בלי לדעת ולהבין את הפן הטכני של ייצור דגם אז אין ברירה...


...ונראה לי שזה די מסכם את חיי. בי"ס, בי"ס, התמחות ועוד קצת בי"ס."


ועכשיו, 3 בבוקר, אני הולכת לישון. 
לילה טוב לי, בוקר נפלא לכם!
-CV-



Sunday, March 11, 2012

4th-Semester-Crisis

מדווחת לכם ממעבדת המחשבים בבית הספר
{תראו, למדתי איך לעשות gif!}

מאז שהסמסטר התחיל הוא היה עמוס יותר מתמיד במסת שיעורי בית, פרויקטים והגשות.
תכנית הלימודים מחולקת לשנתיים ראשונות שהן תואר Associate ושנתיים נוספות הן ה-Bachelor, שהוא מה שנקרא בארץ "תואר ראשון".
השיטה האקדמאית בארה"ב קצת שונה מבארץ, וישנם אנשים שמסתפקים בתואר ה-associate ויוצאים לעולם הגדול.
בגלל שהסמסטר הנוכחי (מס' 4!) הוא האחרון ל-associate, המשקל שלו הרבה יותר כבד מאלו שקדמו לו, כי בשביל חלק מהסטודנטים בזאת מסתכמת ההשכלה האקדמאית שלהם.

מצטערת אם ההסבר היה מסובך או ארוך מדי, פשוט היה חשוב לי להסביר את חשיבות פרק הזמן הזה בשבילי ומדוע נעלמתי באופן בלתי מוסבר מהכתיבה בבלוג.
וגם בשביל להכין אתכם קוראים יקרים ש-3 החודשים הקרובים לא יהיו קלים במיוחד בשבילי וייתכנו בהמשך עוד היעדרויות קלות.
אשתדל לנסות לצמצם את הנזק ולספק לכם אסקפיזם אופנתי ניו-יורקי משובח בכל הזדמנות שתהיה לי.

בשבוע הקרוב אתן לכם דיווח מקיף על כל הדברים שמעסיקים אותי בימים אלו.
הנה הצצה קטנה:

שבוע טוב
CV