Tuesday, November 20, 2012

חצאיות או לא להיות - חלק א

סוודר-GAP, שמלה-BCBGeneration, גרביונים-H&M, תיק-Rebecca Minkoff, מגפיים-Ralph Lauren

בעזרתם של שיעורי יוגה ומכשיר הפלא האליפטי, גיליתי לאחרונה ולראשונה חיבה לגפיים התחתונות שלי. AKA הרגליים.
ואפילו עכשיו, כשהמעלות נמוכות והרוח נושבת (מותר כבר להגיד חורף?) אני מסרבת להכנע לשלטון המכנסיים על המלתחה ומקפידה למרוד לעתים עם קו מכפלת שלא יבייש יום קיצי לוהט באמצע יולי.
בשביל שלא אצטרך להקריב את עצמי לקור חודר העצמות, נחלצו לעזרתי גרביונים 100 דנייר של H&M שליטל יודעת-הכל הכירה לי בביקור האחרון שלה בניו יורק. אני בן אדם חדש!
פתאום נפתחו עיני וחלק נרחב בארון שחשבתי שאאלץ לוותר עליו עד לפחות סוף אפריל 2013, היה שוב לרלוונטי. הו, השמחה!
בהיותי פרקטית אובססיבית אנונימית, ברור לי שהעניין יכול להמשך רק לזמן מה, שכן ברגע והטמפרטורות יהפכו לשליליות, אאלץ להגיד שלום לחצאיות והשמלות עד אותו רגע מיוחל בו אוכל לחשוף רגליים בלי להסתכן בכוויות קור ומבטי רחמים מהעוברים והשבים.

אני לא רוצה לוותר על ה-new found glory שלי כל כך בקלות, ושוקלת ברצינות לקחת את הנושא צעד אחד קדימה ולהתנסות בטייטס היי-טק-סופר-משוכלל-שומר-חום-גוף של יוניקלו. יש בכלל כזה דבר או שהרגע המצאתי?
סמכו עלי שארד לשורש העניין!

-CV-

Saturday, November 17, 2012

DOT DOT DOT

מכנס - GAP, סוודר - J.Crew, נעליים - Vince Camuto, שעון - Fossil, תיק - Coach 

אתמול חגגתי 24 שנים על פני האדמה וכמו תמיד זה הכניס אותי למצב רוח שקוע במחשבות על העבר, ההווה והעתיד.
בטלפון אמא שלי אמרה לי שהחיים הם כמו גלידה - מתוקים ונמסים מהר.
ועד כמה שאני חושבת שהמטאפורה הזאת מטומטמת באינספור דרכים, היא די נכונה...
"בלוז" יום ההולדת בתזמון מושלם עם המצב הבטחוני בארץ מנעו ממני לברוח משאלות קיומיות על איפה אבלה את שארית חיי ואם אני באמת רוצה לבחור במודע להתגורר אלפי קילומטרים מהאנשים שאני אוהבת עד אינסוף...

ומעבר לזה...זה היה יום רגיל במיוחד. קמתי בבוקר, התלבשתי מהר ויצאתי לעבודה.
בערב פגשתי חברות לכבוד המאורע. ישבנו מסביב לשולחן ירוק בפארק עם תנורי חימום ומנורות מעל ראשינו ואכלנו את ההמבורגר הטעים בעולם, ואף אחד לא יצליח לשכנע אותי אחרת. כן, כן.

ולסיום, תוספת צ'יז: אמנם זה נחמד להיות מיוחד ליום אחד, לקבל המון תשומת לב ואולי אפילו מתנות. אבל אני באמת מאמינה שאנחנו צריכים לחגוג את החיים כל יום בו אנחנו חיים אותם...

ליבי עם כולכם, אני מקווה שאתם בטוחים ושומרים על עצמכם איפה שלא תהיו.
3>
-CV-

Wednesday, November 7, 2012

BLK BGS + FashionablyCV


כשליטל ואני נפגשנו, היינו צמד אוהבות אופנה המתוסכלות ממדי הזית וכומתת הבקו"ם התואמת של חיל החינוך והנוער.
היום, שנים ספורות אחרי המפגש הגורלי, אנחנו מנהלות רומן מסוגנן על קו ניו יורק-תל אביב-ירושלים.
בין המראות לנחיתות, התכתבויות במייל ושיחות סקייפ ארוכות, נרקם בינינו דו-שיח אופנתי מרתק ואינטר-קונטיננטלי.
ראינו לנכון לשתף אתכם.

אתם בזאת מוזמנים רשמית לקרוא את חלק א' מתוך התוצר הראשוני והרך של סיפור האהבה בינינו בבלוג המעולה של ליטל BLK BGS

מקווה שתאהבו :) 
-CV-

Monday, November 5, 2012

NO EXPECTATIONS




מעיל-Uniqlo, סוודר-Old Navy, חצאית-Target, נעליים-Zara, שעון-Fossil, תיק-Alexander Wang, משקפי שמש-Karen Walker

כל ניו יורקר אמיתי יודע שבשביל לשרוד את החורף כאן צריך מישהו שיהיה החבר הכי טוב שלך וישמור על חום גופך בטמפרטורה בה שוקולד נמס.
בצער כבד נאלצתי לאחרונה להפרד מהמעיל שליווה אותי בשני החורפים האחרונים, הראשונים שלי בניו יורק סיטי.
חלקנו רגעים משמעותיים ביחד (למשל כשבוקר אחד בפברואר יצאתי מהבית לפני הזריחה לקראת אוהלי שבוע האופנה בלינקולן סנטר) אבל דרכינו נפרדו בלית ברירה.

באחת הגיחות שלי למנהטן פרה-הוריקן סנדי, לפני שהעיר נותקה מהעולם החיצוני, הספקתי לקנות את מעיל הצמר הנעים הזה מיוניקלו, שהיה אפילו במחיר מוזל מכיוון שהוא לפט-אובר מהחורף של שנה שעברה.
אני יודעת שזה לא ימשך לאורך זמן בינינו. הוא לא עונה על כל הדרישות שיש לי עבור המעיל המושלם, אבל הטמפרטורות כבר התחילו לצנוח אט-אט לכיוון האפס ואני צריכה מישהו שיחמם אותי ברגעים הקרירים.

הוא אמנם לא מיסטר-רייט, אבל נכון לעכשיו בהחלט מיסטר RIGHT NOW...
-CV-

Saturday, November 3, 2012

אצא לי השוקה


קמתי היום בשבע וקצת בבוקר למחזה המדהים הזה שנשקף מחלוני.
זריחות מעל ברוקלין לעולם לא יפסיקו להדהים אותי. 
החלטתי לקום אקסטרה מוקדם, במיוחד בשביל שבת בבוקר, כדי להספיק לבקר בשוק האיכרים בפארק לפני העבודה. 
וגם כי יש משהו קסום שאני מאוד אוהבת בלהתהלך ברחובות וויליאמסבורג הנטושים בשקט המוחלט של שבת בבוקר. 
למרות מה שנראה בתמונה, הרבה מהסוחרים לא הגיעו השבוע לשוק בגלל השלכותיה של סופת ההוריקן שפקדה את החוף המזרחי בתחילת השבוע (עוד על כך בהמשך!) והתאכזבתי קשות כשגיליתי שאיש הקקטוסים היקר שלי היה נפקד מהמקום וגם מסיבה שקשה לי לפענח, לא ניתן למצוא עירית (chives, עשב התיבול) בשום מקום!  
אם ידוע לכם משהו שלי לא, אני אשמח לשמוע. אני נואשת לעירית. 
מאז שחברתי היקרה ליטל (שאת הבלוג שלה אתם חייבים להכיר!) הגיעה לבקר אותי בשלהי הקיץ והביאה לי מתנה מושלמת את ספר הבישול של "אורנה ואלה" פיתחתי התמכרות קלה לרוטב של "סלט הכל".
בקיצור, אני צריכה עירית, ומהר. 

ומעבר לשווקי איכרים, רטבים לסלט וכאלה, הבלוג גם עוסק בסגנון אישי אז הנה מה שלבשתי היום כשהלכתי לשוק:
מעיל-GAP, מכנסיים-Uniqlo, צעיף-Yigal Azrouel, נעליים-Anne Klein, משקפי שמש חתוליות-Dior


והנה מנהטן שנראית כמו ממלכה קסומה ובלתי מושגת מעבר לנהר מאז שסופת ההוריקן הכתה בה. כתוצאה מהשיטפונות תחנות סאבווי רבות הוצפו במים ונכון לעכשיו כל הקווים בין מנהטן לברוקלין משותקים. כבר יותר משבוע שלא יצאתי מוויליאמסבורג ואני מתחילה להתגעגע קשות לרחובות העיר האהובה.

היא מביטה בי מעבר לנהר, כל כך קרובה. אבל אני כאן בברוקלין עד להודעה חדשה. 
-CV-