Monday, October 21, 2013

LATELY/RECENTLY/CURRENTLY: OCTOBER'13

החיים שלי בחודשיים האחרונים הרגישו כמו חמש דקות תמימות בגראנד סנטרל. כל כך הרבה אנשים הגיעו, ביקרו, נפרדו, עזבו והתחלפו באחרים. השבועות שעברו מאז שחזרתי מהביקור בארץ חמקו מבין אצבעותי מבלי שבכלל שמתי לב. הסמסטר שהתחיל לפני מה שנדמה כמו שבריר שניה כבר תכף נגמר, ועוד רגע אני מציינת את גיל 25.

על הדרך, נשבר לי הלב בפעם הראשונה.
אבל באופן מוזר ביותר החוויה הזאת נראית לי כל כך טבעית ואפילו חיובית, שאני מתחילה לחשוב שזה בדיוק מה שהייתי צריכה שיקרה לי עכשיו בנקודה הזאת בחיים.
במלוא הרצינות, אני אפילו לא צוחקת. מבטיחה.
איכשהו הדברים קרו בתזמון מושלם וציני להחריד כך שאפילו אמא שלי הייתה כאן לאכול איתי גלידה עם כף הישר מן הקופסא. קלישאה רצינית.
אני עדיין קצת מרגישה שמדובר בבדיחה אחת גדולה של החיים.

ולהלן כמה אירועים נקודות ומחשבות מהשבועות האחרונים:
נסיעת מעבורת מוויליאמסבורג לפסטיבל האמנות בדמבו
למעלה: כפות הרגליים שלי בתוך בנסימון לבנות ומיצגי רחוב מתוך פסטיבל האמנות בדמבו
LOCAL NATIVES בהופעה חיה בטרמינל 5
כמה סקיצות מהירות לפרויקט בתדמיתנות
ביום של מצב רוח מעונן ניצלתי הפסקת צהריים ארוכה לביקור חטף באורבן אאוטפיטרס וקניתי את הג'ינס הזה. 
בדרך לארוחת ערב, ניקול רק רצתה לקפוץ ל-goodwill store וברגע סינדרלה אמיתי מצאתי את זוג המהממות האלה בפחות מ-20$. בעודי משלמת הקופאית אומרת "אם היית באה לפני עשר דקות היה גם זוג בצבע חום"
אבא נתן גיחה של כמה שעות לעיר בשביל לדבר איתי על עובדות החיים בזמן שחצינו את גשר ברוקלין.
אחר כך אכלנו צהריים ב-Iris Cafe בשכונת ברוקלין הייטס הציורית (למטה)
.
אחרי יותר משלוש שנים בעיר, כמעט לכל מקום שמובילות אותי רגלי מלווים אותי זכרונות מתוקים מאנשים אהובים ורגעים קסומים. וגם כאלה שקצת פחות.
כך או כך, כל פעם שמזדמן לדרכי מקום שכזה, אני נהנית להזכר איך היה אז, להרהר באיך עכשיו ולפנטז על מה שעוד צפוי להיות. 
ביום כיף שמשי בלוואר איסט סייד עם רותה, אחרי סשן מניקור+חפירות, הכרתי לראשונה את החנות Love, Adorned שעוררה בי חשק עז ולא אופייני לקנות לעצמי תכשיט.
ולסיום, הנה אני במהלך עוד יום שני ארוך ולפני מבחן בצרפתית שהלך טוב מהצפוי. 

3>
CV

Sunday, September 15, 2013

A SUNDAY KIND OF LOVE

לקום ולראות את הזריחה מבעד לחלון. לחזור לישון.

חולצת טי לבנה עם צווארון וי, במיוחד זאת של J.Crew

מוסף הסטייל של הסנאדיי טיימס

במקום הסודי האהוב עלי

סינמון באן מפיטר-פן 

 או אייס מוקה מ"Verb"

שיחות סקייפ עם ספי ומשה העכבר 

ולסיום, אטה, עם ההמנון הנצחי ליום ראשון מושלם


Thursday, August 29, 2013

סופ"ש נטול אשמה

שמלה - אמריקן אפרל, תיק - רבקה מינקוף, צמיד חברות מליטל 

אפשר להכריז שהשבוע הראשון לסמסטר עבר בהצלחה.
היומיים הראשונים היו מעט הזויים ונדרשה הסתגלות מחדש, אבל צ'יק צ'ק הרגשתי כאילו מעולם לא עזבתי.
ממש כמו לרכב על אופניים.
ועכשיו שיעורי הבית והמשימות מתחילים להתווסף להם אט אט.
האמת שהמחשבות שלי נודדות למקומות אחרים לגמרי בימים אלה כמו מתי יהיה לי זמן ללכת ליוגה או איזה קינוח להכין לארוחת ערב ראש השנה.. ולא לשכוח להשקות את העציצים :)
נדמה שההפסקה מהלימודים עזרה לי לראות דברים בצורה קצת אחרת, ועד כמה שהלימודים חשובים לי, אני פתאום זוכרת שיש גם חיים מחוץ לגבולות הקמפוס. וזה נחמד... למרות שאני די בטוחה שעוד כמה שבועות כל הבולשיט הזה כבר יהיה היסטוריה ושוב אבלה לילות לצד שולחן הגזירה.

עד אז, אני מתכננת להנות מסוף השבוע והזמן החופשי ללא דאגות ורגשות אשם! 
מקווה שגם אתם!

3>
CV

Thursday, August 22, 2013

התחלות חדשות וחולצות ישנות


כמעט בלי לשים לב חלפה לה שנה מטורפת ומלאת הרפתקאות והנה אני כאן לפניכם, לובשת את חולצת הפסים האהובה עלי (שבניגוד לזרם הכללי של כחול/לבן היא דוקא מעוטרת בפסים אפורים!) ומתהדרת בקיצוץ חדש של השיער שהתרחש ביום האחרון לביקור שלי בארץ לפני כמה שבועות בודדים. זה כבר הקיץ השני (או שלישי?) שלי עם החולצה המפוספסת מגאפ, ולצערי היא כבר מתחילה להראות סימני שחיקה שלא ניתן להסוות או לתקן. הזמן עשה את שלו, לטוב ולרע.

אחרי יותר משנה שלא נגעתי במכונת תפירה, אחזור ביום שני לשולחנות העבודה הענקיים, בובות הדיגום ולספרייה האהובה שכל כך התגעגעתי אליה ולשלל המגזינים האקזוטים שמחכים לי על המדפים. תוקפת אותי לסירוגין התרגשות מעקצצת מהולה בקצת פחד וחשש, בדיוק כמו באוגוסט 2010 לפני הסמסטר הראשון שלי באפ.איי.טי. פרה-היסטוריה של ממש. רק שהפעם אני חמושה בוותק של ארבעה סמסטרים של לילות לבנים ומזוודות ענק עם נסיון מקצועי שרכשתי בשנה האחרונה.

התלבטתי המון לפני שהחלטתי לעשות את הצעד ולקחת הפסקה מהלימודים. פרשתי זמנית מהמירוץ לתואר בעוד החברים המשיכו הלאה וקו הסיום שלי נדחה ל-2015. אי-הודאות לגבי התפתחות האירועים היה קשה לעתים. לא היתה מערכת שיעורים מסודרת, פרופסור שיתן הערות בונות או פרצופים מוכרים שינחמו בשעת משבר. אבל במבט לאחור, אני כל כך כל כך שמחה שעשיתי את זה.
בשנה אחת למדתי על תעשיית האופנה יותר ממה שהייתי לומדת גם בחמש שנים בבית הספר. אבל החשוב מכל הוא שהבנתי שזה באמת באמת וללא ספק מה שאני אוהבת ורוצה לעשות למהלך עוד הרבה שנים שיבואו.


אמנם זה עדיין לא ממש הזמן, אבל אנצל את המומנטום והאוירה בשביל לאחל לכולכן/ם שנה טובה, מוצלחת, אוהבת, מרגשת ובטוחה. מקווה שתעזו, תעשו, תקחו סיכונים, והכי חשוב אל תשכחו שהתחלות חדשות אפשר תמיד ולא רק בא' בתשרי.

3>
CV

Monday, July 29, 2013

PARISian MOMENTS














כמה תובנות קצרצרות לגבי פארי:
*כשרואים דרך שמובילה לסמטה אחורית, פסאז' חבוי או חצר פנימית - לא שואלים, נכנסים!
*כשמוצאים גינה קסומה, חוזרים אליה. כל פעם. בצירוף אקלר/מקרון/מטעם צרפתי כזה או אחר. 
*כשרשום "קרוסלה", זה סימן טוב. לא משנה מה זה באמת אומר. 
*תעשו לעצמכם טובה, המנעו מסטראבקס. ואם בטעות אתם כבר שם, צלמו סלפיז כאילו אין מחר.
*התהלכו, חקרו, היו סקרנים, הרשו לעצמכם ללכת לאיבוד ביופי של הרחובות המרוצפים, גגות הפח ושקיעת הפסטל הארוכה.
תתאהבו, בפריז. 


3>
-CV- 

Wednesday, July 10, 2013

HOMECOMING

סוזן דלאל

 על החוף במנטה-ריי. גלידה אצל סבתא עם ליטל, נווה צדק.

 HAPPINESS IS NOT A DESTINATION. IT'S A WAY OF LIFE. נווה צדק.

 רח' שבזי, נווה צדק. 

אחד המקומות האהובים עלי בארץ ישראל. אנדרטת הנגב. קפה שקיעה.  

תיירת מן המניין, בים המלח. 

אז והיום. אחרי מסע נוסטלגי באלבומים ישנים אצל סבתא.

עושות אהבה בזוני, עיר הבירה. 


רחוב גאולה. עם ספי בנחמה וחצי.
מביעה משאלות בכיכר.

מהמרפסת של שייקי, קפה בוקר עם רוגלעך.

במראה עם ארנב צהבהב.

שקיעה של תל אביב.

-הסוף-

3>
CV