Monday, October 21, 2013

LATELY/RECENTLY/CURRENTLY: OCTOBER'13

החיים שלי בחודשיים האחרונים הרגישו כמו חמש דקות תמימות בגראנד סנטרל. כל כך הרבה אנשים הגיעו, ביקרו, נפרדו, עזבו והתחלפו באחרים. השבועות שעברו מאז שחזרתי מהביקור בארץ חמקו מבין אצבעותי מבלי שבכלל שמתי לב. הסמסטר שהתחיל לפני מה שנדמה כמו שבריר שניה כבר תכף נגמר, ועוד רגע אני מציינת את גיל 25.

על הדרך, נשבר לי הלב בפעם הראשונה.
אבל באופן מוזר ביותר החוויה הזאת נראית לי כל כך טבעית ואפילו חיובית, שאני מתחילה לחשוב שזה בדיוק מה שהייתי צריכה שיקרה לי עכשיו בנקודה הזאת בחיים.
במלוא הרצינות, אני אפילו לא צוחקת. מבטיחה.
איכשהו הדברים קרו בתזמון מושלם וציני להחריד כך שאפילו אמא שלי הייתה כאן לאכול איתי גלידה עם כף הישר מן הקופסא. קלישאה רצינית.
אני עדיין קצת מרגישה שמדובר בבדיחה אחת גדולה של החיים.

ולהלן כמה אירועים נקודות ומחשבות מהשבועות האחרונים:
נסיעת מעבורת מוויליאמסבורג לפסטיבל האמנות בדמבו
למעלה: כפות הרגליים שלי בתוך בנסימון לבנות ומיצגי רחוב מתוך פסטיבל האמנות בדמבו
LOCAL NATIVES בהופעה חיה בטרמינל 5
כמה סקיצות מהירות לפרויקט בתדמיתנות
ביום של מצב רוח מעונן ניצלתי הפסקת צהריים ארוכה לביקור חטף באורבן אאוטפיטרס וקניתי את הג'ינס הזה. 
בדרך לארוחת ערב, ניקול רק רצתה לקפוץ ל-goodwill store וברגע סינדרלה אמיתי מצאתי את זוג המהממות האלה בפחות מ-20$. בעודי משלמת הקופאית אומרת "אם היית באה לפני עשר דקות היה גם זוג בצבע חום"
אבא נתן גיחה של כמה שעות לעיר בשביל לדבר איתי על עובדות החיים בזמן שחצינו את גשר ברוקלין.
אחר כך אכלנו צהריים ב-Iris Cafe בשכונת ברוקלין הייטס הציורית (למטה)
.
אחרי יותר משלוש שנים בעיר, כמעט לכל מקום שמובילות אותי רגלי מלווים אותי זכרונות מתוקים מאנשים אהובים ורגעים קסומים. וגם כאלה שקצת פחות.
כך או כך, כל פעם שמזדמן לדרכי מקום שכזה, אני נהנית להזכר איך היה אז, להרהר באיך עכשיו ולפנטז על מה שעוד צפוי להיות. 
ביום כיף שמשי בלוואר איסט סייד עם רותה, אחרי סשן מניקור+חפירות, הכרתי לראשונה את החנות Love, Adorned שעוררה בי חשק עז ולא אופייני לקנות לעצמי תכשיט.
ולסיום, הנה אני במהלך עוד יום שני ארוך ולפני מבחן בצרפתית שהלך טוב מהצפוי. 

3>
CV

2 comments:

sefi said...

סיוי, את חמודה ואני מתגעגעת אלייך!
הג'קט הירוק וכל מה שאת לובשת פה ממש מהמם.
רוצה גם סתיו!

Dooshi said...

אני ממש אוהבת את איך שאת כותבת! זה ניפלא :)